<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ח'</h1>
<h2>דף כח.</h2>
מאי דגרסי' בפ' השוכר לענין דהואיל ולא מכוין אעפ"י שנהנה מריחו של יין מותר דקי"ל כר"ש דאמ' דבר שאין מתכוין מותר וא"ת והא מודה ר"ש בפסיק רישיה ולא ימות ונר' לע"ד לומר דלאו פסיק רישיה הוא דהא יש אנשים שאינן נהנין מריח היין וי"א דלא קשיא דלא אמרינן פסיק רישיה לענין הנאה דאמרי' במס' שבת [כ"ט ע"ב] לר"ש מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים אלמא לא חשבי' הנאה כל היכא דלא מכוין לה איהו אע"ג דודאי ממטי ליה הנאה, וטעמא דרבא ודאביי דפליג עליה משום טעמא דאכילה ורבא סבר ריחא לאו מילתא היא פירו' דלא חשיבא ליה אכילה דאכילת ריח לאו כלום הוא והלכת' כרבא והרא"ה האריך לבאר זה וק' לע"ד במאי דקאמר לא חשיבי הנאה כל היכא דלא מיכוין לה איהו ואע"ג דממטו ליה הנאה דהא המודר הנאה ממעין אסור לטבול בו אפי' טבילה של מצוה ואע"ג דלטבילה קא מכוין ולא להנאה הואיל וודאי דבימות החמה הנאה ממטי ליה אסור ואפ' לומר דשאני התם גבי מעין דמכוין להנאת קיום המצוה ואע"ג דהנאת המצוה לא מקריא הנאה מ"מ נהנה הוא במקום מצותו והנאת גופו מתערבת וגם הנאת קיום המצוה והואיל ומיכון להאי הוי כאלו מכוין לשתי ההנאות ואסור ומטעם זה אוסרין למודר הנאה משופר לתקוע בו הוא בעצמו אפי' תקיעה של מצוה כמו שיתבאר בס' ירח למועדים בדרך א' משער ר"ה.
